חדשות

מתוך הרצאתו של דניאל שרייבר, מייסד ויו"ר מכון MOSAIC למדיניות בינה מלאכותית, בכנס הבין-לאומי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר בנושא ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית על שירותים חברתיים: בין הווה לעתיד

איך משרדי ממשלה ומשרדים ציבוריים צריכים להכין את עצמם לעידן הבינה המלאכותית? זאת שאלה שעולה בכמעט כל מפגש שלנו כמכון מדיניות, בראיון ליעל בראל בפודקאסט ״נשים על הגובה״, סיפרה אפרת בכר-נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק כי ״צריך לפתור את הבעיות הקיימות היום, אבל תדמיין שהאפשרי גדול יותר - ממשאבים וכוח אדם, ויכולת השתנות - האפשרויות גדלות כל יום״. בפרק זה דיברה בכר-נתנאל על עבודת המכון: מפרויקט פורץ הדרך בתעשייה היצרנית בפריפריה, דרך שיתופי פעולה עם מערך הדיגיטל הלאומי, ביטוח לאומי ועו

השבוע (31.10.202) התכנסנו יחד נציגי ממשלה, רשויות מקומיות, חברה אזרחית, איגודי מעסיקים, ארגוני עובדים ונציגים מענפי המשק השונים, סביב אתגרי שוק התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית.  במטרה להבין מה נדרש ואיך ניתן לפעול היום למול שוק תעסוקה משתנה, על מנת להבטיח שכלל אזרחי ישראל יוכלו למצות את הפוטנציאל התעסוקתי שלהם. אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק בפורום התעסוקה הבינה המלאכותית מציבה את שוק התעסוקה העולמי בפני אתגר חסר תקדים. בטווח של השנים הקרובות, מקצועות וענפי תעסוקה צפויים ל

הכנסה אוניברסלית היא המפתח הפרו-עסקי לעידן ה-AI מאת: דניאל שרייבר, יו״ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, פורסם בכלכליסט ב-25.9.2025 ישראל צריכה לחוקק הבטחת הכנסה נדיבה, אוניברסלית ואוטומטית - לא משום שהבינה המלאכותית (AI) כבר גרמה לאבטלה המונית, אלא כדי שזה יקרה. זה אולי נשמע קשוח, אך המטרה הפוכה: לשחרר אוטומציה והתייעלות רחבת היקף בכל המשק לטובת עסקים ואזרחים כאחד. בלי ביטחון הכנסה אין מהפכת AI סקרים - בהם מדד מגמות העבודה של מיקרוסופט לשנת 2024 - מראים שרוב העובדים חושש

ֿ"האינטליגנציה עומדת להיות אינסופית וחינמית בעשור/ים הקרובים - זה משנה מיסוד את התועלת והתרומה שיש לאדם בשוק התעסוקה", כך אמרה אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק לאמיר שניידר בפודקאסט  מנהלי שיווק מצייצים . אפרת ואמיר שוחחו על השפעות המאקרו של הבינה המלאכותית, המצב בישראל והמדיניות הנדרשת, על השפעות הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה ובעיקר על החשיבות לאסטרטגיה ממשלתית: "במדינת ישראל יש השקעות בבינה מלאכותית, אבל אין אסטרטגיה סדורה". מוזמנים להאזין לפרק המלא - בספוטיפיי , באפל פ

החודש הוגש דו"ח ועדת נגל להאצת בינה מלאכותית בישראל. עבודה רצינית וראויה, שנעשתה בזמן קצר ע"י הטובים והראויים למשימה. הוועדה הציבורית נועדה להגיש לראש הממשלה דין וחשבון בנוגע למצב הקיים והמצב הרצוי במדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית. הוועדה בחנה את כל היבטי התחום מזוויות מקצועיות, אסטרטגיות, כלכליות וביטחונית, ושמעה דיווחים ועדויות מפורטים מבכירים בתעשיה, חוקרים מובילים, יזמים, מומחים בינלאומיים, בכירי משרדי הממשלה וגם מאיתנו במכון מוזאיק. לינק לדו״ח המלא . ביקורת ציבורית ופו

החשש מהשפעות ה-AI על שוק העבודה עמד במרכז כנס ״בינה בתעסוקה״ שנערך בשבוע שעבר בתל אביב. הכנס נערך ביוזמת שירות התעסוקה, בשיתוף גוגל ישראל ו-SDG ישראל, מטרתו קידום היערכות שוק העבודה לאתגרי עידן ה-AI והשתתפו בו גורמי ממשלה, שלטון מקומי, תעשייה, אקדמיה וחברה אזרחית. בשבועות האחרונים פורסמו שורת מחקרים המציגים את השינוי הדרמטי שעובר שוק התעסוקה בישראל ובעולם לאור מהפכת הבינה המלאכותית. רק השבוע פרסם שירות התעסוקה בישראל מחקר המבוסס על 1.2 מיליון דורשי עבודה בישראל ולפי המסמך הז

״אדם מול מכונה״, מתוך כתבתו של איתמר מינמר, חדשות 12 צפו בכתבה המלאה כאן . דניאל שרייבר יו״ר מכון מוזאיק התראיין השבוע ל חדשות 12 ודיבר על ההשפעה האדירה של מהפכת הבינה המלאכותית ״כבר היום הבינה המלאכותית מנצחת את רוב רואי החשבון, עורכי הדין, והרופאים. בכל תולדות האנושות, בני האדם היו היישות הכי חכמה בעולם.  ״הגיעה אינטיליגנציה חכמה מאיתנו, זולה מאיתנו, טובה מאיתנו. זה כאילו חמישה מיליון חייזרים נחתו בישראל – מתנדבים לעבוד בחינם. אלה גלי ההדף שאנחנו הולכים לראות". הבינה המלאכו

העסקה שהציעו לנו - "תשקיעו בלימודים, תצאו עם תואר טוב, והקריירה מובטחת" - כבר לא על השולחן. אז מה כן? מאת: דניאל שרייבר מנכ"ל חברת למונייד ויו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית בואו נהיה כנים: הדור הבא לא ינצח את ה AI בכוח המוח. לא משנה כמה הם יוציאו בבגרות, לאיזה תואר ילמדו, או אפוא יעשו פוסט-דוק - הם לא יהיו ידענים, חכמים או אפילו יצירתיים יותר מ AI, ולבטח לא חרוצים וזולים כמותו. לכן העסקה שהציעו לנו - ״תשקיעו בלימודים, תצאו עם תואר טוב, והקריירה מובטחת״ - כבר לא על השול

בעולם שבו האינטליגנציה האנושית הייתה מצרך נדיר, כל מערכות החיים נבנו בהתאם: שוק העבודה, מערכת החינוך, שיטת המיסוי וכך גם נוצרו מעמדות שונים. אבל מה יקרה כשהאינטליגנציה תהיה זמינה לכולם ובשפע?  בראיון שקיים לאחרונה יו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, דניאל שרייבר עם ערן גפן, עלו כמה תובנות על העידן שאחרי ה-AGI שהבינה המלאכותית תהיה חכמה יותר מבני האדם. מה זה אומר על מבנה שוק העבודה? המודלים הכלכליים, המעמדות החברתיים, בתי הספר, שיטת המס, הפטנטים, שוק ההון.  לטענת שרייבר,

מאת: אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק כשהמדינה נוקטת יוזמה, השוק כמעט תמיד נענה וזז בעקבותיה.  זה לא קורה רק בגלל ההשקעה הממשלתית עצמה, אלא בגלל האיתות שהיא שולחת: משהו זז. יש כיוון. האקדמיה מתעוררת, התעשייה מצטרפת והמשק כולו מרוויח. אבל למדינה יש אחריות גדולה יותר. כדי שישראל תתמודד נכון עם עידן הבינה המלאכותית, הממשלה צריכה לאמץ שלושה עקרונות בסיסיים, דיברתי על כך בועידת ההייטק Technovation של TheMarker בטכניון: 1. חיוניות החדשנות AI אינה "עוד טכנולוגיה" - היא תשתית תחרו

מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, בשיתוף האגף למדיניות ותכנון אסטרטגי בעיריית ירושלים, קיים ב-7.5.25 מפגש חשיבה ייחודי בנושא "ירושלים - עיר בינה". המפגש נערך בבית המודל בכיכר ספרא בירושלים, והשתתפו בו בכירים מהעירייה, נציגי ממשלה, מומחי בינה מלאכותית, אנשי אקדמיה ונציגי מגזר עסקי. אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק ההקשר העירוני של מהפכת הבינה המלאכותית מהפכת הבינה המלאכותית משנה באופן דרמטי את שוק התעסוקה, הכלכלה והחברה ברחבי העולם. ירושלים, כעיר הגדולה בישראל עם מעל מילי

החודש קיימנו יום עיון לבכירי המוסד לביטוח לאומי, במשרדי חברת למונייד. המפגש נועד לחשוף את בכירי הביטוח הלאומי לבינה מלאכותית הן במובן הרחב בהיבטים של יכולות הטכנולוגיה, קצב התפתחותה, והמשמעויות הנרחבות של יכולות טכנולוגיות אלה על שוק התעסוקה, הכלכלה והחברה; והן במובן הפרקטי של היכרות מעמיקה עם ביטוח מבוסס בינה מלאכותית. המוסד לביטוח לאומי הוא האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל. הביטוח הלאומי הוא אחד הגופים החברתיים בעלי היקף הפעילות הכלכלי הגדול בישראל, מעסיק

משמאל: דניאל שרייבר, יו״ר מוזאיק, אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית המכון, פרופ׳ גיל אפשטיין, מכון טאוב מכון מוזאיק הוזמן לקחת חלק בצוות בראשות מ"מ נציב שירות המדינה שנועד לגבש המלצות בנושא השפעות הבינה המלאכותית על ההון האנושי בשירות הציבורי. הצוות עבד בשיתוף פעולה מרשים של הנציבות, האוצר, מערך הדיגיטל, משרד רה"מ, משרד המדע, בנק ישראל והלמ"ס, יחד עם נציגי מכוני מחקר ואקדמיה - כשפונקציית המטרה היא שיפור השירות לאזרח תוך צמצום הנטל התקציבי והנטל הבירוקרטי. החודש התקיים דיון בראשותו של ר

"כשהטכנולוגיה שוחקת את הערך השולי של העובד, זה פוגע תחילה בשכר – אבל בשלב מסוים זה מייתר את העובד לחלוטין״, כך אמר השבוע (26.2.2025) דניאל שרייבר, יו״ר מכון המדיניות מוזאיק בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת המשנה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת.  הדיון שהתקיים בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, עסק בהשפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה והעובדים במשק הישראלי. שרייבר הציג מודל מאקרו כלכלי המציג הזדמנות לשגשוג בזמן שהבינה המלאכותית תחליף עובדים בישראל: ״עם עבודה ממשלתית כלכלית

מאת: דניאל שרייבר מדי יום אני רואה איך הבינה המלאכותית מחליפה אנשים במקום העבודה. ב"למונייד", חברת הביטוח שאני מנהל, כמעט כל הפוליסות נמכרות על ידי צ'אטבוטים במקום סוכנים, ורוב התביעות משולמות תוך שניות ללא מגע יד אדם. כתוצאה מכך, למרות צמיחה של 200% ברווח הגולמי שראתה החברה בשנתיים האחרונות, כוח האדם שלה הצטמצם. חברות רבות בחזית הטכנולוגיה מדווחות על תופעה דומה. דניאל שרייבר, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת למונייד ויו״ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית כמנהל, אני מברך כמובן על

במסגרת דיון בוועדת הכנסת, הציג דניאל שרייבר , מנכ"ל חברת למונייד ויו"ר  MOSAIC - מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית  כמה מהצעדים הנדרשים למדיניות בינה מלאכותית אפקטיבית בישראל: ישראל מתמודדת כיום עם פערים משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית. הפער ניכר במיוחד בתשתיות הבסיסיות ובתחום השבבים, שם המרוץ כבר החל וישראל פספסה את נקודת הזינוק. לפערים אלה כבר יש מחיר, ויהיו להם השלכות ארוכות טווח שילוו את המשק הישראלי שנים רבות קדימה. גודל ההשקעות הנדרש מצביע על כך שחברות הענק בשווי טרילי

בדיון מיוחד שהתקיים בכנסת, התייחסו בכירים בתעשייה ובאקדמיה לחשש המגיע בעקבות התפתחות ה-AI.  "קצב קדמה כמו זה שאנו רואים בבינה המלאכותית כיום לא היה באף אחת מהמהפכות הטכנולוגיות", אמר דניאל שרייבר יו״ר מכון מוזאיק למדיניות לבינה מלאכותית ומנכ״ל למונייד.  "בקצב הזה, לא רחוק היום שבינה מלאכותית תתרחב לכל מקצוע״, הוסיף שרייבר, ״כיום בחברה שלנו 98 אחוז מפוליסות הביטוח נמכרות על ידי בוטים ו-AI. כך גם 50 אחוזים מהתביעות, למרות שהן דבר סבוך. אין מעסיק שלא יחליף עובד במכונה אם היא מסו

דניאל שרייבר, יו״ר מכון מוזאיק למדיניות לבינה מלאכותית התראיין לעיתונאית TheMarker ירדן בן גל הירשהורן והזהיר החשש מדיסטופיה בעקבות כניסת ה-AI הוא חשש אמיתי. דברים קורים בקצב מהיר, ולא בעתיד הרחוק".   שרייבר הוסיף "המשותף לאוטופיה ולדיסטופיה הוא שבשתיהן בני אדם לא עובדים, המכונות מחליפות אותנו. זה נגזר עלינו, אבל אני לא מקבל את זה שאנחנו הולכים לדיסטופיה. זה תלוי בנו, באופן שבו נגיב, במדיניות. אם לא תהיה מדיניות מסודרת וחתירה למקומות חיוביים — כוחות השוק ייקחו אותנו לתרחישי ה