מעבר לבינה: פורום הנשיא לעתיד האדם והחברה יצא לדרך בבית הנשיא
עודכן: 8 בנוב׳
בית הנשיא והמטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, בשותפות מכון מוזאיק, השיקו את פורום ״מעבר לבינה״, שנוסד ביוזמת נשיא המדינה יצחק הרצוג. מפגש היסוד הוקדש לחוסן כלכלי־חברתי ולהיערכות ישראל לעידן הבינה המלאכותית.
ביוזמת נשיא המדינה יצחק הרצוג ובשותפות המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה ומכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, התקיים ב־3 בנובמבר 2026 בבית הנשיא בירושלים מפגש היסוד של ״מעבר לבינה״ — פורום הנשיא לעתיד האדם והחברה בעידן הבינה המלאכותית. היוזמה מבטאת מחויבות משותפת להיערכות לאומית מוקדמת ולחיבור בין הובלה טכנולוגית לבין חוסנה של החברה הישראלית.
הפורום, בהובלת ראשת הסגל לנשיא המדינה, עדיה לייבוביץ׳, נועד לקיים שיח ממלכתי מתמשך על השפעות הבינה המלאכותית ולגבש עקרונות יסוד להתמודדות עם השינוי. המפגש הראשון התמקד בחוסן כלכלי־חברתי: עתיד שוק העבודה, ביטחון כלכלי, הקשר שבין עבודה להכנסה, שגשוג משותף וצדק בתקופת המעבר.
מנהיגות לאומית לנוכח שינוי עמוק
בפתח המפגש אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״ברור לכולנו שהעולם עובר שינוי משמעותי. הסדר העולמי משתנה, הטכנולוגיה משתנה ואיתה משתנה גם האדם. לראשונה אנחנו פוגשים כלי שיש לו פוטנציאל לעלות על הכישרון הטבעי המולד שלנו, ואנחנו נאלצים להגדיר מחדש את היחס שלנו לעבודה, להשכלה, לחינוך, לחברה ולמשמעות החיים״.
הנשיא הדגיש את חשיבותו של מרחב המאפשר למגוון קולות ותפיסות עולם לשאול, לערער ולחלוק, כחלק מההיערכות לעתיד. לצד דבריו נשאו דברים במליאת הפתיחה ראשת הסגל עדיה לייבוביץ׳, נציב שירות המדינה דורון כהן, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית ארז אסקל ויו״ר מכון מוזאיק דניאל שרייבר. את המליאות הנחה ד״ר צוריאל ראשי, המוביל את תחום האתיקה במטה הלאומי לבינה מלאכותית.
״השאיפה שלנו אינה מסתכמת בהיותנו מעצמה טכנולוגית ריבונית, אלא בהפיכתנו למדינה המובילה בהגנות ומוסר, המגדירה את מהות 'החיים לצד בינה מלאכותית' ואת מקומו של האדם במציאות המשתנה״, אמר ארז אסקל. דבריו הציבו את ההיבטים האנושיים והערכיים כחלק מן השאיפה הלאומית להובלה בעידן הבינה המלאכותית.
דניאל שרייבר, יו״ר מכון מוזאיק ומייסד שותף ומנכ״ל Lemonade, הציג את השאלות הכלכליות והחברתיות שמעורר עולם שבו יכולות קוגניטיביות נעשות זמינות בהיקף רחב ובעלות פוחתת. הוא בחן את המשמעות האפשרית לקשר שבין עבודה, יצירת ערך וחלוקת הכנסה, והציב בפני המשתתפים שאלת כיוון: ״בשנת המאה של מדינת ישראל — מה היעד שלנו?״
מפגש בין תחומי ידע, אחריות והשקפות
ייחודו של הכינוס היה בהרכבו הרחב: חוקרים ויזמים, מובילי חברות טכנולוגיה, כלכלנים ומשפטנים, בכירי השירות הציבורי, מנהלי מערכות חינוך ובריאות, נציגי עובדים ומעסיקים, אנשי רוח וחברה אזרחית. המפגש חיבר בין מי שמפתחים ומטמיעים את הטכנולוגיה, מי שחוקרים את השלכותיה ומי שנושאים באחריות למערכות ולציבור שיושפעו ממנה.
בקבוצות שולבו נציגים ממשרדי הממשלה ומהמטה הלאומי, מהביטוח הלאומי ומשירות התעסוקה, מן השלטון המקומי וממערכת הביטחון; נציגים מהאוניברסיטאות וממכוני מחקר ומדיניות; ומעולמות הטכנולוגיה, ההשקעות, הבריאות, החינוך והעשייה החברתית. מגוון זה אפשר להציב את השינוי הטכנולוגי בתוך ההקשר הרחב של החיים בישראל — מהכניסה למקצוע ועד שירותים ציבוריים, יחסי עבודה, משפחה וקהילה.
שבע קבוצות, שלוש סוגיות ליבה
מכון מוזאיק הוביל את גיבוש התוכן של המפגש הראשון ואת מתודולוגיית הדיונים, לרבות חומרי ההכנה, שאלון המשתתפים ומקרי הבוחן. הדיונים התקיימו בשבע קבוצות והתמקדו בשלוש סוגיות: קיום בכבוד, צמיחה ושגשוג, וצדק במעבר.
בסבב הראשון נבחנו מקרי בוחן בדיוניים שנועדו לחבר את השאלות הגדולות לנסיבות חייו של אדם: כניסה למקצוע, שינוי בתפקיד ותיק ופגיעה בהכנסה גם לאחר אימוץ הטכנולוגיה. בכל מקרה הורחב המבט מן הפרט לענף או למערכת, ונבחנו השחקנים, האינטרסים וגבולות האחריות. בסבב השני הוזמנו המשתתפים להביא כיווני פעולה, יוזמות ותהליכי מחקר ועשייה להמשך.
המתכונת אפשרה דיון מקצועי ופתוח, עם מקום להסכמה ולהסתייגות. הדיונים הוקלטו ותועדו לצורכי העבודה הפנימית והמשך פעילות הפורום, ללא ייחוס פומבי של עמדות למשתתפים.
תשתית משותפת לצד שאלות להמשך
בסיכום הראשוני שהציגה מנכ״לית מכון מוזאיק, אפרת בכר־נתנאל, בלט הצורך לחבר בין יכולת ההסתגלות של האדם לבין השינויים הנדרשים במוסדות ובמערכות. מן השולחנות עלו דגשים מגוונים: רשתות ביטחון והשפעות על המשפחה והקהילה; עבודה, הכנסה ומשמעות; יחסי עובדים ומעסיקים; עתיד מסלולי ההכשרה והכניסה למקצוע; ותפקיד החינוך והחשיבה הביקורתית.
מכנה משותף רחב היה הצורך להכין אנשים ומוסדות לשינוי מתמשך ולאפשר גישה ליכולות ההסתגלות לאנשים מרקעים שונים. לצד זאת, התחדדה שאלת חלוקת האחריות בין הפרט, המעסיק והמדינה. אלה כיוונים שעלו בסיכום הראשוני, ולא החלטות מדיניות או עמדות מוסכמות של כלל המשתתפים.
מהכינוס לתהליך מתמשך
מפגש היסוד הניח תשתית להמשך למידה, מחקר והיוועצות. טיוטת עקרונות היסוד לחוסן כלכלי־חברתי, שנשלחה למשתתפים לקראת הכינוס, תשמש בסיס להמשך בירור ועריכה לצד תמצית הדיונים. התהליך נועד לפתח עקרונות והסכמות שיורחבו בהמשך לשיח ציבורי ויתרמו לעבודת מקבלי ההחלטות.
בדברי הסיכום אמרה אפרת בכר־נתנאל: ״המבחן של הפורום יהיה ביכולת להפוך את הידע, האחריות והקשרים שיש בחדר הזה לעבודה משותפת לאורך זמן״. עבור מכון מוזאיק, השותפות בפורום היא ביטוי למשימתו: לקדם מדיניות שתאפשר לישראל להוביל בחדשנות ולהבטיח שפירותיה יתרמו לשגשוג ולחוסן של החברה כולה.
תודה לשותפים
מכון מוזאיק מודה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, לעדיה לייבוביץ׳ ולצוות בית הנשיא על היוזמה, ההובלה והאירוח; לארז אסקל ולצוות המטה הלאומי לבינה מלאכותית על השותפות; ולכל המשתתפות והמשתתפים על תרומתם המקצועית ועל הנכונות להמשיך ללמוד ולפעול יחד.
תודה למנחי הקבוצות ולארגונים השותפים: ניר קידר ממרכז טאוב, הדס לורבר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי — INSS, יגאל נבו ממכון תכלית, אליסה ברקוביץ מג׳וינט־תבת, גלעד בארי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, נפתלי אופנהיימר ממכון אתיקה ואפרת בכר־נתנאל ממכון מוזאיק; ולד״ר צוריאל ראשי על הנחיית המליאות. תודה מיוחדת למתעדים ולמתעדות — לוטם אבן זהב, עידו לויטה, עינת אשכנזי, שירה פרידמן, יהל אברהמס, גילי קנגיסר וניב שפירא — על עבודה שאפשרה לשמר את מגוון הקולות ולבנות תשתית להמשך התהליך.
