מתוך הרצאתו של דניאל שרייבר, מייסד ויו"ר מכון MOSAIC למדיניות בינה מלאכותית, בכנס הבין-לאומי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר בנושא ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית על שירותים חברתיים: בין הווה לעתיד

מחברי הדו״ח: עוז כ"ץ, עינב ארליך ואפרת בכר-נתנאל התעשייה הישראלית מכירה בחשיבות הבינה המלאכותית, אך האימוץ עדיין מצומצם – ללא תוכנית מדיניות, המשק הישראלי עלול להחמיץ הזדמנות להעלות את הפריון, לחזק מנועי צמיחה בפריפריה ולהבטיח חוסן לאומי בשגרה ובחירום. רוב החברות בתעשייה רואות בבינה מלאכותית מנוע לצמיחה: 56% מאמינות כי שילוב הטכנולוגיה יעלה משמעותית את תפוקת המפעל ו-61% מעריכות כי בהיעדר אימוץ יאבדו יתרון תחרותי כבר בשנים הקרובות. למרות זאת, רק שליש מהחברות מטמיעות כיום את הט

היבטים וגישות להבטחת תשתית AI בישראל; מחברי הדו״ח: ניב שפירא, אפרת בכר-נתנאל וגל לבנט מערכות בינה מלאכותית מסתובבות בעולם הטכנולוגי כבר שנים רבות, אולם בשנים האחרונות אנו צופים בנסיקתן ובהטמעתן בהיבטים רבים בחיינו. מערכות אלו כבר גורמות לשינויים עמוקים בחברה ובכלכלה – מגמה הצפויה להתעצם ככל שיוסיפו להתפתח. בהיותן מערכות לומדות, הן מגלמות דרישות תשתיתיות גבוהות, ובהן: מאיצים חזקים במיוחד, שטחי אחסון אדירים וקישוריות מהירה ובטוחה. כל זאת, כדי להמשיך ללמוד ולהתפתח. התשתיות המדוב