מתוך הרצאתו של דניאל שרייבר, מייסד ויו"ר מכון MOSAIC למדיניות בינה מלאכותית, בכנס הבין-לאומי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר בנושא ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית על שירותים חברתיים: בין הווה לעתיד

בשיח הגלובלי על רגולציה של בינה מלאכותית, תשומת הלב מופנית לרוב לאיחוד האירופי, לארצות הברית או לסין. אך דווקא מדינות הנמצאות בתהליך מואץ של תיעוש ודיגיטציה מציעות לעיתים מודלים מדינתיים מעניינים במיוחד - כאלה המחברים בין רגולציה, תשתיות וצמיחה כלכלית. מאמר זה בוחן את המהלך הווייטנאמי להסדרת תחום הבינה המלאכותית, הכולל חוק AI ייעודי, חוק תעשייה טכנולוגית דיגיטלית (DTI) וחוק דאטה לאומי, שנכנסו או ייכנסו לתוקף בין יולי 2025 למרץ 2026.  בניגוד לגישות המתמקדות ברגולציה נקודתית או

אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק התראיינה בערוץ הכלכלה על תשתיות בינה מלאכותית. בשיחה סיפרה על המסקנות מהעבודה האחרונה שפרסמנו במוזאיק בנושא, בה כתבנו בהרחבה מדוע בלי תשתית חזקה, מהפכת ה-AI וההשפעה על ישראל תהיה רק בגדר פוטנציאל.  בכר נתנאל פירטה את המשמעויות והמספרים מאחורי בניית תשתית AI חזקה, על היתרונות היחסיים של ישראל בעידן הבינה המלאכותית ועל המדיניות שתקבע אם אנחנו בדרך לעצמאות טכנולוגית או שיש כאן צוואר בקבוק שעלול לעכב את השוק כולו?