החייזרים נחתו: על "עודף אוטומציה" והצורך בדיבידנד הבינה המלאכותית

בפרק חדש של הפודקאסט What's your number, הציג דניאל שרייבר, יו"ר מכון מוזאיק, את התשתית הרעיונית העומדת בבסיס המודל של המכון. הדיון חרג מהעיסוק הטכני ביכולות ה-AI הנוכחיות, והתמקד במגמה הברורה: אנו צועדים לקראת עולם שבו אינטליגנציה הופכת למשאב אינסופי, זמין וחינמי.

ההשוואה המתבקשת היא למהפכת הסטרימינג של 2007; לא האיכות הרגעית קבעה את העתיד, אלא קו המגמה של רוחב הפס. אותו רציונל חל היום על הבינה המלאכותית. השאלה איננה מה המודל יודע לעשות היום בבוקר, אלא מהו קצב ההתקדמות. כשמותחים את הקו הזה קדימה, המשמעות ברורה: "החייזרים נחתו".

דניאל שרייבר, יו״ר מכון מוזאיק בפודקאסט What's your number

באותו אופן, הבינה המלאכותית אינה עוד כלי עזר, אלא כוח שמחליף עבודה קוגניטיבית - ניהול, חשיבה ושיקול דעת - בעלות שולית אפסית. תהליך זה מייצר "עודף אוטומציה" (Automation Surplus): מצב שבו המשק מייצר עושר חסר תקדים, אך מנתק את הקשר המסורתי שבין תעסוקה לשגשוג.

ההיסטוריה של המהפכה התעשייתית מלמדת כי ללא יד מכוונת, קדמה טכנולוגית עלולה להוביל לפערים חברתיים הרסניים. כדי להימנע מכך, שרייבר מציע מנגנון מדיניות קונקרטי: חלוקת "דיבידנד הבינה המלאכותית".

הרעיון נשען על מודל מורחב של "מס הכנסה שלילי". בעולם של שפע טכנולוגי אקספוננציאלי, המדינה תוכל ללכוד חלק מהעושר החדש ולהזרימו חזרה לאזרחים כמערכת ביטחון כלכלית איתנה. כך, במקום שהאוטומציה תייצר עוני ואבטלה, היא תאפשר חיסול של העוני ועלייה דרמטית ברמת החיים, גם ללא תלות בשכר עבודה. האתגר אינו טכנולוגי, אלא היערכות ממשלתית שתבטיח שהשפע יחלחל לכלל החברה.

האתגר המרכזי העומד לפתחנו אינו טכנולוגי, אלא חברתי ומנהיגותי: האם נדע לבנות את המנגנונים שיבטיחו שהמהפכה תשרת את כלל החברה?

להאזנה לפרק המלא בפודקאסט