מדיניות בינה מלאכותית: מקרה הבוחן של וייטנאם
- Omri Barak
- 31 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 1 דקות
בשיח הגלובלי על רגולציה של בינה מלאכותית, תשומת הלב מופנית לרוב לאיחוד האירופי, לארצות הברית או לסין. אך דווקא מדינות הנמצאות בתהליך מואץ של תיעוש ודיגיטציה מציעות לעיתים מודלים מדינתיים מעניינים במיוחד - כאלה המחברים בין רגולציה, תשתיות וצמיחה כלכלית.
מאמר זה בוחן את המהלך הווייטנאמי להסדרת תחום הבינה המלאכותית, הכולל חוק AI ייעודי, חוק תעשייה טכנולוגית דיגיטלית (DTI) וחוק דאטה לאומי, שנכנסו או ייכנסו לתוקף בין יולי 2025 למרץ 2026.
בניגוד לגישות המתמקדות ברגולציה נקודתית או בניהול סיכונים בלבד, וייטנאם בחרה לבנות תשתית מדינתית רחבה, המשלבת מדיניות כלכלית, ממשל נתונים ופיתוח הון אנושי כחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית ה-AI.
המאמר מנתח את ההיגיון העומד מאחורי המהלך, את מבנה המסגרת החוקית שנוצרה, ואת הלקחים המרכזיים שעולים ממנו עבור ישראל - לא במונחים של העתקת חקיקה, אלא של אימוץ חשיבה מערכתית, פעולה מדורגת וחיבור בין רגולציה לצמיחה.
