השפעות הבינה המלאכותית על התעשייה היצרנית בישראל

מחברי הדו״ח: עוז כ"ץ, עינב ארליך ואפרת בכר-נתנאל

התעשייה הישראלית מכירה בחשיבות הבינה המלאכותית, אך האימוץ עדיין מצומצם – ללא תוכנית מדיניות, המשק הישראלי עלול להחמיץ הזדמנות להעלות את הפריון, לחזק מנועי צמיחה בפריפריה ולהבטיח חוסן לאומי בשגרה ובחירום.

רוב החברות בתעשייה רואות בבינה מלאכותית מנוע לצמיחה: 56% מאמינות כי שילוב הטכנולוגיה יעלה משמעותית את תפוקת המפעל ו-61% מעריכות כי בהיעדר אימוץ יאבדו יתרון תחרותי כבר בשנים הקרובות. למרות זאת, רק שליש מהחברות מטמיעות כיום את הטכנולוגיה ברמה הארגונית, בעיקר בשל מחסור בכוח אדם טכנולוגי, בשלות דיגיטלית נמוכה ותרבות ארגונית. בהתחשב שהתעשייה היא הענף השלישי בגודלו במשק הישראלי, וכי קרוב למחצית מהמשרות בה ממוקמות במחוזות צפון ודרום, הדוח קורא לגיבוש ומימוש תוכנית לאומית שתחזק את החוסן הלאומי ותעודד צמיחה כלכלית בפריפריה.

תודתנו הגדולה להתאחדות התעשיינים בישראל, על שיתוף הפעולה הפורה ועל תרומתה המשמעותית בביצוע הסקר הענפי שאפשר את יצירת תמונת המצב הרחבה והמעמיקה שנפרשת בדו"ח זה.

ממצאים עיקריים שעלו מהדוח:

• רוב השימוש נקודתי ולא ברמת הארגון. על אף ש-86% מהחברות בסקר דיווחו על שימוש כלשהו בבינה מלאכותית, רק 33% מיישמות כלים ברמת הארגון.  

• היערכות נמוכה לשלב את הטכנולוגיה ברמת התשתית. פחות ממחצית מהחברות דיווחו על בשלות דיגיטלית גבוהה - מערכות שכבר משלבות בינה מלאכותית בתהליכים תפעוליים (7%) או עם תשתיות מתקדמות וניתוח נתונים שוטף (39%). רק 28% מהחברות העריכו כי מפעלן ערוך היטב לשלב את הטכנולוגיה, לעומת 47% שסברו כי ערוך במידה מועטה או כלל לא. 

• הון אנושי כחסם מרכזי. 52% מהחברות זיהו מחסור בעובדים מיומנים כחסם לאימוץ הטכנולוגיה, ולמעלה מ-60% ציינו כי ליווי מקצועי והכשרות לעובדים ולמנהלים מהווים תמריץ משמעותי להטמעה. 

• פערי אימוץ בין חברות גדולות לקטנות. למרות תפיסת פוטנציאל דומה – כ-75% מהחברות בשתי הקבוצות סברו כי היעדר אימוץ יפגע ביתרון התחרותי – קיים פער ניכר ביישום בפועל: 49% מהחברות הגדולות מטמיעות בינה מלאכותית ברמת הארגון לעומת 36% מהקטנות. הפער נובע מהבדלים בבשלות דיגיטלית והון אנושי: רק 8% מגדולות דיווחו על בשלות דיגיטלית נמוכה לעומת 39% מהקטנות; ורק 30% מהחברות הקטנות מחזיקות באנשי מקצוע עם רקע טכנולוגי נחוץ להטמעה, לעומת 47% מהגדולות. 

• חברות הפעולות בזירה הגלובלית נוטות יותר לאמץ בינה מלאכותית. חברות בעלות פעילות ייצוא נרחבת מאמצות בינה מלאכותית בקצב כפול מחברות הפעולות בשוק (42% לעומת 21%), ומציגות רמת בשלות דיגיטלית גבוהה יותר ותחושת היערכות טובה יותר.

  
  

  

  
  

הזדמנות לאומית יוצאת דופן:

על בסיס הממצאים גובש מודל יישום חדש, המציע הבחנה בין "מפעלים חיוניים", שזקוקים לתמיכה ממוקדת בהטמעת טכנולוגיות להגדלת הפיריון והבטחת יכולת ייצור גם בשעת חירום. לבין, "מפעלים מתקדמים" שמסוגלים להוביל חדשנות גלובאלית, להוות מנוע צמיחה כלכלי ולמשוך אחריהם את יתר המשק.

הדו"ח מציע תכנית חומש לאומית לקידום התעשייה הישראלית בעידן הבינה המלאכותית, המשלבת הכשרות, תמריצים ותשתיות. התפיסה המנחה היא שאין מדובר רק בהטמעת טכנולוגיה, אלא ביצירת תשתית אנושית, ארגונית ומדינתית חדשה. לשם כך מומלץ להקים רשת של מרכזי שירות אזוריים שיספקו למפעלים קטנים ובינוניים ליווי מקצועי, תשתיות מחשוב והכשרות, לצד הרחבת פעילות המרכז לתעשייה מתקדמת שיתמוך בהטמעה וליווי של פתרונות AI בפועל. במקביל, יש לעצב מסלולי הכשרה ייעודיים למנהלים, לעובדים ולמובילי חדשנות בתוך המפעלים, וליצור מנגנון לשילוב עובדי הייטק בתעשייה היצרנית. שילוב זה עשוי להוות מנוף לשדרוג התעשייה היצרנית על כלל היבטיה ולהוביל את תהליך השינוי והטמעת בינה מלאכותית ביעילות.

במישור הכלכלי והרגולטורי ממליץ הדו"ח להתאים את החוק לעידוד השקעות הון כך שיכלול גם השקעות דיגיטליות, לעודד פיילוטים של סטארט-אפים בתעשייה באמצעות סיוע ממשלתי וליצור מאגר לאומי של פתרונות מוכחים שישמש בסיס ידע משותף לכלל הענף. בנוסף, מוצע לקדם שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה וליצור “ארגז חול רגולטורי” שיאפשר ניסוי בטכנולוגיות חדשות בסביבה מבוקרת ובטוחה. מכלול הצעדים הללו נועד להבטיח שתעשיית ישראל לא רק תשרוד את מהפכת הבינה המלאכותית – אלא תהפוך אותה למנוע צמיחה ולחיזוק החוסן הלאומי.

לעיון במסמך המלא - כאן