בפרק חדש של הפודקאסט What's your number , הציג דניאל שרייבר, יו"ר מכון מוזאיק, את התשתית הרעיונית העומדת בבסיס המודל של המכון. הדיון חרג מהעיסוק הטכני ביכולות ה-AI הנוכחיות, והתמקד במגמה הברורה: אנו צועדים לקראת עולם שבו אינטליגנציה הופכת למשאב אינסופי, זמין וחינמי. ההשוואה המתבקשת היא למהפכת הסטרימינג של 2007; לא האיכות הרגעית קבעה את העתיד, אלא קו המגמה של רוחב הפס. אותו רציונל חל היום על הבינה המלאכותית. השאלה איננה מה המודל יודע לעשות היום בבוקר, אלא מהו קצב ההתקדמות. כשמ

ירושלים לא תהיה בירת ההייטק. תל אביב כבר שם, וזה לא יעד שצריך או נכון להתחרות עליו. אבל הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, ודווקא היא פותחת לירושלים הזדמנות ייחודית לזינוק קדימה, דרך היתרונות היחסיים שלה. מדובר בעיר גדולה, צעירה ומגוונת; בעלת מגזר ציבורי רחב ומשפיע הממלא את משרדי ושכונות העיר; וריכוז יוצא דופן של מוסדות מחקר ואקדמיה מהמצוינים בעולם. בינה מלאכותית היא לא עוד טכנולוגיה להייטקיסטים. היא כר פורה למחקר פורץ דרך, הנשען על ידע עמוק ועל חיבורים בין שלל תחומים - ממחק

בשיח הגלובלי על רגולציה של בינה מלאכותית, תשומת הלב מופנית לרוב לאיחוד האירופי, לארצות הברית או לסין. אך דווקא מדינות הנמצאות בתהליך מואץ של תיעוש ודיגיטציה מציעות לעיתים מודלים מדינתיים מעניינים במיוחד - כאלה המחברים בין רגולציה, תשתיות וצמיחה כלכלית. מאמר זה בוחן את המהלך הווייטנאמי להסדרת תחום הבינה המלאכותית, הכולל חוק AI ייעודי, חוק תעשייה טכנולוגית דיגיטלית (DTI) וחוק דאטה לאומי, שנכנסו או ייכנסו לתוקף בין יולי 2025 למרץ 2026. בניגוד לגישות המתמקדות ברגולציה נקודתית או