אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק התראיינה בערוץ הכלכלה על תשתיות בינה מלאכותית. בשיחה סיפרה על המסקנות מהעבודה האחרונה שפרסמנו במוזאיק בנושא, בה כתבנו בהרחבה מדוע בלי תשתית חזקה, מהפכת ה-AI וההשפעה על ישראל תהיה רק בגדר פוטנציאל. בכר נתנאל פירטה את המשמעויות והמספרים מאחורי בניית תשתית AI חזקה, על היתרונות היחסיים של ישראל בעידן הבינה המלאכותית ועל המדיניות שתקבע אם אנחנו בדרך לעצמאות טכנולוגית או שיש כאן צוואר בקבוק שעלול לעכב את השוק כולו?

השבוע התכבדנו להציג בוועדה המיוחדת לבינה מלאכותית בכנסת, את המחקר האחרון של מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית בנושא התעשייה היצרנית בישראל. מכון מוזאיק עוסק בהשפעות הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה כהיגיון מסדר לגיבוש מדיניות לאומית מפוקחת, והתעשייה היצרנית היא מקרה בוחן מרתק במיוחד. מצד אחד, מדובר בענף מסורתי שיכול להגדיל משמעותית את הפריון בו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. מצד שני, מדובר במעסיק ענק במשק (כ-10% מהעובדים) שמתמודד עם מחסור כרוני בידיים עובדות ועם פריון עבודה נמוך

מחברי הדו״ח: עוז כ"ץ, עינב ארליך ואפרת בכר-נתנאל התעשייה הישראלית מכירה בחשיבות הבינה המלאכותית, אך האימוץ עדיין מצומצם – ללא תוכנית מדיניות, המשק הישראלי עלול להחמיץ הזדמנות להעלות את הפריון, לחזק מנועי צמיחה בפריפריה ולהבטיח חוסן לאומי בשגרה ובחירום. רוב החברות בתעשייה רואות בבינה מלאכותית מנוע לצמיחה: 56% מאמינות כי שילוב הטכנולוגיה יעלה משמעותית את תפוקת המפעל ו-61% מעריכות כי בהיעדר אימוץ יאבדו יתרון תחרותי כבר בשנים הקרובות. למרות זאת, רק שליש מהחברות מטמיעות כיום את הט