לפני שנה וחצי הזהיר דניאל שרייבר שבתוך שנתיים לא יצטרך לגייס אף מפתח זוטר. התרחיש התממש ובפרק הפתיחה של הסדרה החדשה "האם תהיה לנו עבודה?" בפודקאסט "הצוללת", הוא מביא פרספקטיבה שמאתגרת את ההנחות המקובלות בתחום, ומציע פתרון. מעבר לנתונים של חברה אחת, השיחה נוגעת בשאלה רחבה יותר: כשהטכנולוגיה מייצרת שפע אך מצמצמת את כוח האדם הנדרש לייצרו - מה נדרש מהמדינה כדי שהמעבר לא יותיר אחריו נפגעים? זו בדיוק השאלה שמכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית הציב במרכז עבודתו. להאזנה לפודקאסט הקליק

אפרת בכר-נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק, השתתפה בכנס Skills & Tech של TheMarker, שהתקיים השבוע במכללת אפקה. בכר-נתנאל לקחה חלק בפאנל "פיטורים, התייעלות וחשיבה ביקורתית: עתיד שוק התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית”, בהנחיית ירדן בן גל הירשהורן, עיתונאית TheMarker. בפאנל הציגה בכר-נתנאל את השינויים הצפויים בשוק העבודה בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית. לדבריה, כבר בשנה הקרובה עשוי להשתנות מבנה כוח העבודה בתחומי הבנקאות, הפיננסים, הייעוץ המקצועי, הבריאות, התכנון, העיצוב, השיווק ויצירת התוכן

Thousands of years before the current AI revolution, ancient thinkers grappled with questions that remain urgently relevant: Who should share in technological abundance? What becomes of human judgment when a superior intelligence can reason better than we can? What is learning worth when knowledge is instantly accessible to all? In an opinion piece in The Jerusalem Post, Daniel Schreiber, chairman of the Mosaic Institute, draws on Maimonides, Talmudic law, and Greek philosoph