השבוע התכבדנו להציג בוועדה המיוחדת לבינה מלאכותית בכנסת, את המחקר האחרון של מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית בנושא התעשייה היצרנית בישראל.  מכון מוזאיק עוסק בהשפעות הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה כהיגיון מסדר לגיבוש מדיניות לאומית מפוקחת, והתעשייה היצרנית היא מקרה בוחן מרתק במיוחד. מצד אחד, מדובר בענף מסורתי שיכול להגדיל משמעותית את הפריון בו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. מצד שני, מדובר במעסיק ענק במשק (כ-10% מהעובדים) שמתמודד עם מחסור כרוני בידיים עובדות ועם פריון עבודה נמוך

מחברי הדו״ח: עוז כ"ץ, עינב ארליך ואפרת בכר-נתנאל התעשייה הישראלית מכירה בחשיבות הבינה המלאכותית, אך האימוץ עדיין מצומצם – ללא תוכנית מדיניות, המשק הישראלי עלול להחמיץ הזדמנות להעלות את הפריון, לחזק מנועי צמיחה בפריפריה ולהבטיח חוסן לאומי בשגרה ובחירום. רוב החברות בתעשייה רואות בבינה מלאכותית מנוע לצמיחה: 56% מאמינות כי שילוב הטכנולוגיה יעלה משמעותית את תפוקת המפעל ו-61% מעריכות כי בהיעדר אימוץ יאבדו יתרון תחרותי כבר בשנים הקרובות. למרות זאת, רק שליש מהחברות מטמיעות כיום את הט

היבטים וגישות להבטחת תשתית AI בישראל; מחברי הדו״ח: ניב שפירא, אפרת בכר-נתנאל וגל לבנט מערכות בינה מלאכותית מסתובבות בעולם הטכנולוגי כבר שנים רבות, אולם בשנים האחרונות אנו צופים בנסיקתן ובהטמעתן בהיבטים רבים בחיינו. מערכות אלו כבר גורמות לשינויים עמוקים בחברה ובכלכלה – מגמה הצפויה להתעצם ככל שיוסיפו להתפתח. בהיותן מערכות לומדות, הן מגלמות דרישות תשתיתיות גבוהות, ובהן: מאיצים חזקים במיוחד, שטחי אחסון אדירים וקישוריות מהירה ובטוחה. כל זאת, כדי להמשיך ללמוד ולהתפתח. התשתיות המדוב