מהפכת ה-AI והשינוי בעולם התעסוקה
- Omri Barak
- 28 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
החשש מהשפעות ה-AI על שוק העבודה עמד במרכז כנס ״בינה בתעסוקה״ שנערך בשבוע שעבר בתל אביב. הכנס נערך ביוזמת שירות התעסוקה, בשיתוף גוגל ישראל ו-SDG ישראל, מטרתו קידום היערכות שוק העבודה לאתגרי עידן ה-AI והשתתפו בו גורמי ממשלה, שלטון מקומי, תעשייה, אקדמיה וחברה אזרחית.
בשבועות האחרונים פורסמו שורת מחקרים המציגים את השינוי הדרמטי שעובר שוק התעסוקה בישראל ובעולם לאור מהפכת הבינה המלאכותית. רק השבוע פרסם שירות התעסוקה בישראל מחקר המבוסס על 1.2 מיליון דורשי עבודה בישראל ולפי המסמך הזה ״פוטנציאל האוטומציה של 20%-30% מהמשק בשנים הקרובות והפערים בין קצב החדירה הטכנולוגית למשק לקצב יצירת המשרות החדשות והסבות מקצועיות, יובילו לעלייה מהירה - גם אם זמנית - באבטלה, בהיקפים שלא ראינו בעשורים האחרונים״.
"עם כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית לשוק העבודה, תהליך הכחדת המקצועות החל", אמרה מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד עינבל משש. "כבר בחודשים הקרובים, לאחר שנקיים עבודת מטה מעמיקה ומשותפת, נניח על שולחן הממשלה טיוטת החלטה, שבמרכזה יצירת תכנית לאומית להיערכות לשינויים בשוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית".
בשתי הרצאות פתיחה קצרות הוצג הקונפליקט המרכזי של העוסקים במלאכה - האם הבינה המלאכותית תטיב עם העובדים או תחליף אותם?
"ה-AI לא הולכת להחליף בני אדם אלא לסייע להם", אמר נתי אמסטרדם, Country Director באנבידיה ישראל. "ישראל מיוחדת בכישרון האנושי הרב שיש בה, ולכן אני מאוד אופטימי. עלינו להשקיע בחינוך, מילדות לאורך תחנות החיים השונות וגם בארגוני העבודה. אנחנו צריכים לדאוג שכמה שיותר אנשים ייחשפו ל-AI, וכמה שיותר מוקדם".
דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ויו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית אמר כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו הבינה הולכת להיות כמעט אינסופית וחינמית, וכבר כיום המקומות שבהם לאדם יש יתרון יחסי על המכונה הולכים ומצטמצמים. הבינה המלאכותית כן תחליף בני אדם, אבל זה לא בהכרח דבר רע זו שאלה של מדיניות. המדיניות פשוטה: יש למסות את רווחי הבינה המלאכותית לפני שהם מתפזרים ולחלק אותם עם אלה שהבינה המלאכותית 'מפטרת' לפני שההוצאות שלהם מתכווצות. כך נוכל להיות מובטלים יותר אבל גם עשירים יותר. בעולם יש מרוויחי AI ויש מפסידים - הממשלה צריכה לדאוג שאנחנו ננצח והתפקיד שלה חשוב מאין כמותו".
אפרת בכר נתנאל מנכ״לית מכון מוזאיק, הציגה את העקרונות העיקריים שלהערכת המכון צריך לקדם בישראל ״העיקרון הראשון נחיצות החדשנות - ישראל לא יכולה להישאר מאחורה במירוץ הזה. אנחנו צריכים להיות שם, אנחנו צריכים להיות שם בכל המשק. זה לא אירוע הייטק. זה אירוע כלכלי-חברתי רוחבי. השני, עיקרון הפיצוי: לייצר את האיזונים על מנת שלכל אותם אנשים שצריכים להמציא את עצמם מחדש ולהכשיר את עצמם למקצוע חדש, יהיה ביטחון סוציאלי בסיסי להתקיים בכבוד במהלך הזה. והשלישי - נועזות ממשלתית: תוכנית Moonshot שמחייבת קיצוץ אגרסיבי בתקציב המדינה, לצד הטמעה מאסיבית של פתרונות טכנולוגיים. אנחנו כבר רואים שזה אפשרי, ואיפה שהפתרונות מוטמעים הם מייצרים את הערך."
ככל שרוחב הפס הטכנולוגי יגדל, הבינה המלאכותית תעצב מחדש את המרחב האנושי. הצלחתנו תלויה ברוחב הפס האנושי, הארגוני, המוסדי והממשלי שנשכיל לבנות.
לקריאת התכנית המלאה של רשות התעסוקה
