הרצוי, המצוי ומה שביניהם: סקירת דו"ח ועדת נגל
- Omri Barak
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
החודש הוגש דו"ח ועדת נגל להאצת בינה מלאכותית בישראל. עבודה רצינית וראויה, שנעשתה בזמן קצר ע"י הטובים והראויים למשימה. הוועדה הציבורית נועדה להגיש לראש הממשלה דין וחשבון בנוגע למצב הקיים והמצב הרצוי במדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית. הוועדה בחנה את כל היבטי התחום מזוויות מקצועיות, אסטרטגיות, כלכליות וביטחונית, ושמעה דיווחים ועדויות מפורטים מבכירים בתעשיה, חוקרים מובילים, יזמים, מומחים בינלאומיים, בכירי משרדי הממשלה וגם מאיתנו במכון מוזאיק. לינק לדו״ח המלא.
ביקורת ציבורית ופוליטית נשמעה סביב פרסום הדו"ח, אבל לא מספיק התייחסות עניינית לחשיבות הנושא והקריטיות בקידומו.
מה מופיע בדו״ח ומה המצב בישראל?
המהפכה הטכנולוגית הזו אינה רק עניין של חדשנות או צמיחה כלכלית - היא מגדירה מחדש את עצם יסודות הכוח הלאומי במאה ה-21. האצת הבינה המלאכותית בישראל אינה אופציה אסטרטגית אלא הכרח קיומי - על מנת לשמר את יתרונה הביטחוני, הכלכלי והמדעי של ישראל בעולם המשתנה במהירות.
הוועדה מתארת את המצב בישראל כמורכב ומדאיג בו-זמנית - מדינת ישראל לא נמצאת בנקודה המתאימה והרצויה להאצה בתחום הבינה המלאכותית. לישראל נכסים משמעותיים בתחום, אך היתרונות הללו אינם מנוצלים למלוא הפוטנציאל.
הבעיה המרכזית נובעת מהיעדר אסטרטגיה לאומית ברורה ומסונכרנת. המורכבות של התחום נובעת לא רק מהטכנולוגיה עצמה, אלא מהצורך לתכלל בין תחומים רבים בו זמנית - תשתיות מחשוב, נתונים ואנרגיה, הון אנושי ורגולציה - למול חזון אסטרטגי לאומי ברור. בישראל הפעילות מפוצלת בין משרדים שונים ורבים מדי, ללא תיאום מספק ובהשקעה תקציבית נמוכה ולא רלוונטית להיקף האתגר.
העוצמות העיקריות של ישראל כוללות: הון אנושי ברמה עולמית; אקדמיה מחקרית מצטיינת; אקו-סיסטם של סטארטאפים, חזק ומבוזר; תעשיית הייטק מגוונת ומשולבת; עוצמה בתכנון שבבים (Chips AI); יישום AI מתקדם במערכות הביטחוניות; תרבות שילוב בין מגזרי יוצאת דופן; גמישות מערכתית ויכולת מימוש מבצעית.
החולשות המרכזיות של ישראל כוללות: היעדר אסטרטגיה לאומית עדכנית ומעוגנת בחוק; חולשה בנגישות לנתונים איכותיים וריבוניים; חולשה בשכבות הנמוכות יותר של עולם הבינה המלאכותית בדגש על ייצור שבבים, ומודלי בסיס; משאבים מועטים לאקדמיה לצמיחה בתחום הבינה המלאכותית; שימוש מועט ב- AI במגזר הציבורי; עיכוב ים באימוץ רגולציה תומכת, מאפשרת ואחראית; מחסור בתשתית הכשרה רחבה לאוכלוסייה הכללית וחינוך ל -AI; תשתיות אנרגיה.
מה הוועדה ממליצה?
הקמת מטה לאומי "רזה", חזק ויעיל במשרד ראש הממשלה, בכפיפות ישירה לראש הממשלה. "המטה הלאומי לבינה מלאכותית" (המלמ"ב), יגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל את מימושה, יהיה עצמאי, מתוקצב ומגובה רגולטורית בהחלטות ממשלה רלוונטיות וחקיקה במקרה הצורך. המטה יאויש על ידי אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה ויותאם לבניית יכולות הוצאה לפועל זריזות, עם סמכויות רחבות, מלאות, מאושרות ומתואמות על ידי כלל גורמי הרגולציה.
השקעה מאסיבית בטיפוח ההון האנושי בהובלת המטה הלאומי, תוך שיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך וועד ראשי האוניברסיטאות. לרבות, הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית כמאיץ משמעותי לקידום ההון האנושי והצבת יעד של הכפלת מספר בוגרי התארים בתחום בכל הרמות. הוועדה המציינת שהטיפול באקדמיה הישראלית, שהיתה מהחלוצות העולמיות בתחום הבינה המלאכותית, מחייב התייחסות נפרדת והשקעת משאבים ישירה במחקר, פיתוח סגל ותכניות ובתשתיות מחשוב נדרשות.
הקמת תשתית מחשוב לאומית להבטחת ריבונות טכנולוגית, ביטחונית וכלכלית של מדינת ישראל בעידן הדיגיטלי. הוועדה מציבה יעד לכוח מחשוב לאומי בהיקף של 60,000 יחידות GPU (מהסוג המתקדם ביותר למועד ההשקה), תוך שנתיים מאישור, אימוץ ותקצוב המלצות הוועדה, לשימוש הסקטור האקדמי והממשלתי.
הנגשת מאגרי הנתונים הציבוריים הלא-מסווגים של מדינת ישראל באופן אפקטיבי ומסודר, למחקר ופיתוח לאקדמיה ולתעשיות. נדרשת רביזיה מוחלטת ועדכון תהליכי החקיקה והרגולציה לעידן הנוכחי, תוך כדי התאמה דינאמית לצרכי השוק והציבור.
הוועדה קובעת שנדרש לגבש תכנית לאומית ייעודית לתשתיות אנרגיה עבור תחום הבינה המלאכותית, שייתן מענה לצרכים האנרגטיים הצפויים, תוך שמירה על עלויות חשמל תחרותיות למרכזי נתונים.
הערות על הדו״ח
הדו"ח בוחן את המצב המצוי מול המצב הרצוי להבטחת עליונות טכנולוגית לאומית. הדו״ח קובע המלצה קריטית להקים מטה לאומי שירכז את העשייה הממשלתית ויאגם את המשאבים הנדרשים מול חזון ברור. מטה שיהיו לו אחריות, סמכות ויכולת ביצוע בתחום. אנחנו במוזאיק מסכימים עם ההמלצות בדו"ח, הן נותנות ביטוי מובהק לנחיצות החדשנות (למעט קביעת יעד של 60,000 GPU, שלא מצאנו לו הסבר).
אבל אנחנו גם מוטרדים מההמלצות שלא מופיעות בדו"ח.
המלצות הוועדה נועדו להבטיח שישראל תוביל במירוץ העולמי, ותבטיח שפע בינה מלאכותית לכלכלה הישראלית. הדו"ח מבטיח למצות את פוטנציאל הבינה המלאכותית איך אינו מציע היערכות מספקת למול האיומים על שוק התעסוקה. הדו"ח מציין שהבינה המלאכותית תייצר תהליך דו-ערכי של יצירה ו״השמדה״ של משרות ועונה על האתגר בהמלצה על מדיניות אקטיבית של הממשלה להרחבת תוכניות הכשרה מקצועית והסבה.
על פי דו"ח שמרני שפרסם בנק ישראל, מעל 60% מהמועסקים בישראל יושפעו משינוי או היעלמות המקצוע שלהם. הבינה המלאכותית תשפיע על שוק התעסוקה באינספור דרכים, יהיו מרוויחים גדולים ומפסידים רבים.
היערכות ראויה חייבת להתבסס על עיקרון הפיצוי. נדרשת תוכנית לאומית מקיפה להצבת האזרחים במוכנות מיטבית לתעסוקה/יצרנות בעידן ה-AI, לצד צעדי מיסוי והרחבת רשת הביטחון הסוציאלי ככל שיידרש, על מנת להבטיח שכל אזרחי ישראל יוכלו להתקיים בכבוד ולקיים כלכלה משגשגת.
לסיכום, אימוץ ויישום המלצות הוועדה הם צעד הכרחי שיש להקדים לבצעו. אך עלינו האחריות לקדם מדיניות שתבטיח גם חברה איתנה שתקיים את כלכלתה.
בחודשים הקרובים נפרסם שני מסמכי מדיניות מעמיקים העוסקים בשניים מהמאפשרים/החסמים הקריטיים לקידום בינה מלאכותית בישראל - רגולציה מאפשרת ותשתיות בינה מלאכותית.
בינתיים, אנחנו מזמינים אתכם לעיין במפת הדרכים למדיניות בינה מלאכותית שפרסמנו לפני שנה ועוסק בכל הנושאים שהוזכרו לעיל (קישור למסמך המלא)
