בעולם שבו האינטליגנציה האנושית הייתה מצרך נדיר, כל מערכות החיים נבנו בהתאם: שוק העבודה, מערכת החינוך, שיטת המיסוי וכך גם נוצרו מעמדות שונים. אבל מה יקרה כשהאינטליגנציה תהיה זמינה לכולם ובשפע? בראיון שקיים לאחרונה יו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, דניאל שרייבר עם ערן גפן, עלו כמה תובנות על העידן שאחרי ה-AGI שהבינה המלאכותית תהיה חכמה יותר מבני האדם. מה זה אומר על מבנה שוק העבודה? המודלים הכלכליים, המעמדות החברתיים, בתי הספר, שיטת המס, הפטנטים, שוק ההון. לטענת שרייבר,

יונתן וינטר, מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית בדיחה יהודית-אמריקאית מספרת על נשיא ארצות הברית המתקשר לאמו הדאגנית. "אמא" הוא קורא בהתרגשות, ״יש לי חדשות נפלאות! נבחרתי לקדנציה נוספת!". אמו עוצרת לרגע. "זה נחמד, יקירי," היא אומרת. "אבל אתה יודע, הבן של הפרידמנים, הוא מהנדס." ההנחה שהשכלה ותעודות מקצועיות - רופא, עורך דין, מהנדס - מקנות לא רק פרנסה אלא גם ביטחון תעסוקתי, נטועה עמוק בתרבות העבודה המודרנית. במובנים רבים, זוהי הנחה מוצדקת. מקצועות צווארון לבן, ובפרט אלו המבוססי

מאת: אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק כשהמדינה נוקטת יוזמה, השוק כמעט תמיד נענה וזז בעקבותיה. זה לא קורה רק בגלל ההשקעה הממשלתית עצמה, אלא בגלל האיתות שהיא שולחת: משהו זז. יש כיוון. האקדמיה מתעוררת, התעשייה מצטרפת והמשק כולו מרוויח. אבל למדינה יש אחריות גדולה יותר. כדי שישראל תתמודד נכון עם עידן הבינה המלאכותית, הממשלה צריכה לאמץ שלושה עקרונות בסיסיים, דיברתי על כך בועידת ההייטק Technovation של TheMarker בטכניון: 1. חיוניות החדשנות AI אינה "עוד טכנולוגיה" - היא תשתית תחרו