מחקר של מכון מוזאיק בשיתוף מכון טאוב; עורכי המחקר: מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, גיל אפשטיין, אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל עידן הבינה המלאכותית מזמן לישראל רגע היסטורי ייחודי, שבו נפגשים הבטחה כלכלית עצומה ואתגר חברתי חסר תקדים. ההתקדמות המהירה בטכנולוגיות הבינה המלאכותית צפויה להוביל לזינוק משמעותי בפריון המשק הישראלי – אך אותה קפיצת מדרגה טכנולוגית תוביל גם לשינויים מרחיקי לכת במבנה שוק העבודה, עם ירידה דרמטית בדרישה לעובדים במשימות רבות המבוצעות כיום על ידי בני אדם. מה במחקר:  בה

החודש קיימנו יום עיון לבכירי המוסד לביטוח לאומי, במשרדי חברת למונייד. המפגש נועד לחשוף את בכירי הביטוח הלאומי לבינה מלאכותית הן במובן הרחב בהיבטים של יכולות הטכנולוגיה, קצב התפתחותה, והמשמעויות הנרחבות של יכולות טכנולוגיות אלה על שוק התעסוקה, הכלכלה והחברה; והן במובן הפרקטי של היכרות מעמיקה עם ביטוח מבוסס בינה מלאכותית. המוסד לביטוח לאומי הוא האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל. הביטוח הלאומי הוא אחד הגופים החברתיים בעלי היקף הפעילות הכלכלי הגדול בישראל, מעסיק

משמאל: דניאל שרייבר, יו״ר מוזאיק, אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית המכון, פרופ׳ גיל אפשטיין, מכון טאוב מכון מוזאיק הוזמן לקחת חלק בצוות בראשות מ"מ נציב שירות המדינה שנועד לגבש המלצות בנושא השפעות הבינה המלאכותית על ההון האנושי בשירות הציבורי. הצוות עבד בשיתוף פעולה מרשים של הנציבות, האוצר, מערך הדיגיטל, משרד רה"מ, משרד המדע, בנק ישראל והלמ"ס, יחד עם נציגי מכוני מחקר ואקדמיה - כשפונקציית המטרה היא שיפור השירות לאזרח תוך צמצום הנטל התקציבי והנטל הבירוקרטי. החודש התקיים דיון בראשותו של ר