אלפי שנים לפני עידן הבינה המלאכותית, דמיינו אנשים כלים המפעילים את עצמם, נשקים אוטונומיים ובינה עליונה המשיבה לשאלות. הטכנולוגיה חדשה, השאלות שהיא מעוררת לא. במאמר דעה בג'רוזלם פוסט, דניאל שרייבר, יו"ר מכון מוזאיק, שוזר בין מקורות יהודיים ופילוסופיה יוונית לבין אתגרי הבינה המלאכותית של ימינו. מי ראוי ליהנות מהשפע שהטכנולוגיה תייצר? מה תפקידה של הלמידה בעולם שבו מכונה יודעת יותר מכל אדם? ואיפה חייב שיקול הדעת האנושי לשמור על עצמאותו, גם מול כלי שעולה עליו ביכולת הניתוח? שרייבר

בלומברג פרסמו כתבת עומק העוסקת באחת השאלות הכלכליות והחברתיות המרכזיות של עידן הבינה המלאכותית: כיצד ניתן להבטיח ביטחון כלכלי ורמת חיים גבוהה לאזרחים בעולם שבו טכנולוגיות AI ורובוטיקה עשויות לצמצם משמעותית את הצורך בעבודה אנושית. הכתבה, שפורסמה תחת הכותרת “How to Pay for a Life of Abundance in a World Without Work”, מציגה את הדיון המתפתח סביב רעיון ה־Universal High Income - הכנסה גבוהה אוניברסלית - כמודל אפשרי להתמודדות עם שיבושים רחבים בשוק העבודה כתוצאה מהתקדמות הבינה המלאכ

בתום יום דיונים שהתקיים במרכז פרס לשלום וחדשנות, הוכרז על הקמת פורום בין-מגזרי שיפעל לגיבוש מענה מערכתי לאתגרי התעסוקה בעידן האוטומציה המואצת. הפורום הוקם ביוזמת מכון מוזאיק למדיניות AI, בשיתוף ראשי ארגונים ומוסדות מן השירות הציבורי, התעשייה והאקדמיה. ההנחה שעמדה בבסיס הכינוס היא שהבינה המלאכותית מציבה את שוק העבודה הישראלי בפני אתגר חסר תקדים. בטווח השנים הקרובות, מקצועות וענפי תעסוקה צפויים להשתנות, להצטמצם, ואף להיעלם כליל, בקצב שהמנגנונים הקיימים אינם ערוכים להתמודד עמו.