מחקר: מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי
- Omri Barak
- 24 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 25 באפר׳
מחקר של מכון מוזאיק בשיתוף מכון טאוב; עורכי המחקר: מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, גיל אפשטיין, אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל
עידן הבינה המלאכותית מזמן לישראל רגע היסטורי ייחודי, שבו נפגשים הבטחה כלכלית עצומה ואתגר חברתי חסר תקדים. ההתקדמות המהירה בטכנולוגיות הבינה המלאכותית צפויה להוביל לזינוק משמעותי בפריון המשק הישראלי – אך אותה קפיצת מדרגה טכנולוגית תוביל גם לשינויים מרחיקי לכת במבנה שוק העבודה, עם ירידה דרמטית בדרישה לעובדים במשימות רבות המבוצעות כיום על ידי בני אדם.
מה במחקר:
בהתבסס על נתונים מסקרי כוח אדם לשנים 2023–2024, ניתחנו את השפעות ה-AI על משלחי היד בישראל לפי מדדי חשיפה והשלמתיות עדכניים ומקובלים בעולם.
בעוד מדד החשיפה משקף את יכולות ה-AI לבצע פעולות טיפוסיות למשלחי היד השונים ובכך מעיד על גודל הפוטנציאל הטמון בהטמעתו (חשיפה מעידה על היכולת של מודל LLM "גנרי" להפחית את הזמן הנדרש לביצוע המטלה ב-50% לפחות בלי לפגוע באיכות התוצר); מדד ההשלמתיות משקף את משקל המרכיב האנושי באותו משלח יד ומעיד על פוטנציאל ההחלפה במשלחי יד שונים.
השוואה בין השנים 2023-2024 מצביעה על גידול של 5.3% ברמת החשיפה לעובד הממוצע - גידול שמוסבר בעיקר בהתקדמות טכנולוגית, ולא בשינוי שוק התעסוקה.
המחקר מחדד את ההבחנה בין משלחי יד שבהם בינה מלאכותית משלימה עובדים אנושיים ומסייעת להם, לבין אלה שהיא עלולה להחליפם. ענפי הפיננסיים, המינהל והמסחר מצטיינים ברמות חשיפה גבוהות ובהשלמיות נמוכה - כלומר, בתחליפיות גבוהה במיוחד. לעומת זאת, מקצועות כמו הוראה ורפואה, המאופיינים ב"השלמתיות גבוהה", חשופים גם הם לטכנולוגיה – אך העובדים בהם צפויים להנות מתועלות ה-AI ולא להיות מוחלפים.
המחקר ממחיש היטב את קצב התפתחות הטכנולוגיה והיקף השפעותיה על שוק העבודה הישראלי. ניתן להצביע על פערים משמעותיים בהיבטי החשיפה וההשלמתיות בין קבוצות שונות בשוק העבודה, עם זאת, אין ספק שהטמעת AI מהווה כר פורה להגדלת הפריון והתפוקה במשק.
המחקר מחזק את ההבנה שנדרשת מדיניות מושכלת לנווט באופן מיטבי את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל באופן מיטבי, שיאפשר את מקסום התועלות למשק ולמדינה תוך שמירה על הביטחון הכלכלי-חברתי של האזרחים.
