ירושלים - עיר בינה: מדיניות AI במרחב העירוני

מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, בשיתוף האגף למדיניות ותכנון אסטרטגי בעיריית ירושלים, קיים ב-7.5.25 מפגש חשיבה ייחודי בנושא "ירושלים - עיר בינה". המפגש נערך בבית המודל בכיכר ספרא בירושלים, והשתתפו בו בכירים מהעירייה, נציגי ממשלה, מומחי בינה מלאכותית, אנשי אקדמיה ונציגי מגזר עסקי.

אפרת בכר-נתנאל, מנכ״לית מכון מוזאיק

ההקשר העירוני של מהפכת הבינה המלאכותית

מהפכת הבינה המלאכותית משנה באופן דרמטי את שוק התעסוקה, הכלכלה והחברה ברחבי העולם. ירושלים, כעיר הגדולה בישראל עם מעל מיליון תושבים, עומדת בפני אתגרים והזדמנויות ייחודיים בהקשר זה:

• שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה - 68% בלבד בגילאי 25-64, לעומת 81% בישראל כולה

• מאפייני תעסוקה - ריכוז במגזר הציבורי, בחינוך, בריאות ורווחה, עם ייצוג נמוך יחסית בתחום ההייטק (6% לעומת 11% בישראל ו-22% בתל אביב)

• מערכת חינוך ענפה - מעל 300 אלף תלמידים במגוון מוסדות חינוך מהזרם הממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי

• אקוסיסטם אקדמי-מחקרי - מוסדות אקדמיה, בתי חולים ומכוני מחקר המהווים נכס אסטרטגי

פאנל מומחים: תובנות מרכזיות

במסגרת המפגש, התקיים פאנל מומחים שדן באתגרים ובהזדמנויות של בינה מלאכותית במרחב העירוני:

ד"ר יעל צורי, חוקרת עתידים ומנהלת קהילת AI4RI, הדגישה את הצורך לאמץ גישה של חשיבת עתיד ולראות בבינה המלאכותית "החשמל החדש" - תשתית המחייבת רה-ארגון של החברה. היא העלתה את השאלה המהותית: "איזו חברה אנחנו רוצים להיות בעידן הבינה המלאכותית?"

מיכל אופיר, מנכ"לית הילמ"ה, הציגה כיצד צעירים מפתחים פתרונות טכנולוגיים בתחום הרווחה, הבריאות והחינוך. היא הדגישה את הפוטנציאל לפיתוח חוסן עירוני באמצעות הכשרות טכנולוגיות ממוקדות.

דנה מזי"א מנכ"לית Bright Data Initiative, הדגישה שבינה מלאכותית טובה כמו הדאטה שהיא מקבלת – ולכן נדרש שיפור באיכות הנתונים העירוניים. היא ציינה שבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אדירה לצמצום פערים, שכן היא מצריכה בעיקר יכולת שפתית ולוגית ולא בהכרח ידע בקידוד.

רועי מונין מנהל קהילת Made in JLM, התריע מפני פגיעה במשרות כניסה (ג'וניורים) שרבים מהם חרדים, ערבים ובוגרי אוניברסיטה. הוא הציע שירושלים תהפוך למקרה בוחן ייחודי לשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה החדש.

מימין: דנה מזיא, ד״ר יעל צורי, רועי מונין, מיכל אופיר ואפרת בכר-נתנאל

שולחנות עבודה ומסקנות

המשתתפים התחלקו לשלושה שולחנות עבודה בנושאי תעסוקה, חינוך, ועיר ועירייה. מסקנות מרכזיות מהדיונים:

1. השקעה בהכשרות טכנולוגיות - הכשרות מותאמות לאוכלוסיות מגוונות מהוות "הימור בטוח" לצמצום פערים

2. הבינה המלאכותית (AI) בעירייה - מינוי "שר בינה מלאכותית" עירוני, הטמעת כלים לעובדי עירייה, ויישום פתרונות לייעול תהליכים כמו מכרזים, מיפוי ותכנון

3. שיתוף פעולה רב-מגזרי - יצירת האבים של חדשנות עירונית בשיתוף הייטק, אקדמיה ועירייה

4. מיקוד באוכלוסיות מאותגרות - הפיכת קבוצות כמו חרדים, ערבים ונשים למוקד חדשנות בשילוב בשוק העבודה העתידי

5. תשתיות דאטה - חשיבות בניית מסדי נתונים איכותיים כבסיס למערכות AI יעילות

"ירושלים - בירת הבינה"

המפגש הדגיש כי בעוד תל אביב מזוהה כבירת ההיי-טק, ירושלים יכולה למצב את עצמה כ"בירת הבינה", ולנצל את הפוטנציאל האנושי העצום, החדשנות, היצירתיות, אך גם התרבות והרוח, הקיימים בה לפיתוח פתרונות מבוססי AI. הרכב האוכלוסייה המגוון והייחודי של העיר מהווה הזדמנות לפיתוח פתרונות AI המותאמים למגזרים שונים, ובכך ליצור יתרון תחרותי ייחודי.

המפגש מהווה נדבך ראשון בתהליך גיבוש אסטרטגיה עירונית לקראת עידן הבינה המלאכותית, תוך שיתוף פעולה בין כל המגזרים בעיר. מכון מוזאיק ועיריית ירושלים ימשיכו לקדם את התהליך בחודשים הקרובים, מתוך הבנה כי מהפכת ה-AI מייצרת הזדמנות אסטרטגית לגשר על פערי מגזרים וליצור יתרון ירושלמי אמיתי בזירה הלאומית והגלובלית.