במסגרת דיון בוועדת הכנסת, הציג דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ויו"ר MOSAIC - מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית כמה מהצעדים הנדרשים למדיניות בינה מלאכותית אפקטיבית בישראל:
ישראל מתמודדת כיום עם פערים משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית. הפער ניכר במיוחד בתשתיות הבסיסיות ובתחום השבבים, שם המרוץ כבר החל וישראל פספסה את נקודת הזינוק. לפערים אלה כבר יש מחיר, ויהיו להם השלכות ארוכות טווח שילוו את המשק הישראלי שנים רבות קדימה. גודל ההשקעות הנדרש מצביע על כך שחברות הענק בשווי טריליונים לא צפויות לקום בישראל בתחום זה. יתרה מכך, התלות הגוברת בתשתיות זרות מהווה סיכון אסטרטגי-ביטחוני, שהופך משמעותי במיוחד בעתות משבר ומלחמה.
עם זאת, לישראל פוטנציאל משמעותי אם תיישם בנחישות מדיניות בינה מלאכותית לאומית:
שינוי תפיסת תפקיד הממשלה - מעבר מרגולטור מגביל לרגולטור מאפשר ומעודד; הממשלה כצרכן מוביל של טכנולוגיות חדשות; אימוץ טכנולוגיה ורגולציה מתקדמת ללא המתנה.
פרויקט לאומי שאפתני עם יעדים יומרניים "Moonshot Project" - אימוץ יעד כפול: צמצום תקציב ממשלתי ב-25% תוך הכפלת היקף ואיכות השירותים; שילוב מאסיבי של בינה מלאכותית בשירותים ממשלתיים ומערכות ציבוריות; יצירת אקוסיסטם מקיף הכולל אוניברסיטאות, תעשייה וחברות משנה; תוך יצירת משרות איכותיות לדורות בתחומים מתקדמים ופוטנציאל להחזר פי 7-14 מההשקעה (בדומה לפרויקט אפולו)
מיקוד אסטרטגי בשכבה האפליקטיבית - פיתוח פתרונות מבוססי AI בתחומים אסטרטגיים ממוקדים - בריאות וביוטק, חקלאות ומזון, אנרגיה נקייה, שירותים משפטיים ופיננסיים ויישומים ביטחוניים.
אסטרטגיית יישום - ביצוע שינוי מערכתי מקיף במקום שיפורים הדרגתיים; יצירת מחויבות ממשלתית ארוכת טווח; בניית תשתית רגולטורית תומכת ניסויים וחדשנות; מיצוב ישראל כמוקד משיכה לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות.
יישום המלצות אלו יאפשר לישראל למנף את יתרונותיה היחסיים בתחום הבינה המלאכותית ולמצב את עצמה כמובילה בעולם, תוך יצירת אקוסיסטם חדשני ובר-קיימא שיוביל לצמיחה כלכלית משמעותית בטווח הארוך.