איך להכין את הדור הבא לעידן ה-AI

העסקה שהציעו לנו - "תשקיעו בלימודים, תצאו עם תואר טוב, והקריירה מובטחת" - כבר לא על השולחן. אז מה כן?

מאת: דניאל שרייבר מנכ"ל חברת למונייד ויו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית

בואו נהיה כנים: הדור הבא לא ינצח את ה AI בכוח המוח. לא משנה כמה הם יוציאו בבגרות, לאיזה תואר ילמדו, או אפוא יעשו פוסט-דוק - הם לא יהיו ידענים, חכמים או אפילו יצירתיים יותר מ AI, ולבטח לא חרוצים וזולים כמותו. לכן העסקה שהציעו לנו - ״תשקיעו בלימודים, תצאו עם תואר טוב, והקריירה מובטחת״ - כבר לא על השולחן.

נכון, ה AI עוד לא עוקף אותנו בכל המיומנויות, אבל הדבר האחראי הוא להניח שב 5-10 השנים הבאות הפערים יסגרו. ולמרות שגם אז כוחות שכנגד - כמו רגולציה וארגוני עובדים - יאטו את קצב אימוץ ה AI בפועל, זה לא יחזיק לעד, ובכל מקרה זה יגונן בעיקר על עובדים ותיקים, ואילו הבוגרים הטריים יהיו פגיעים מיד. 

לכן המון הורים ואנשי חינוך שואלים את עצמם (ואותי) איך להכין את הדור הבא לעידן ה AI? אין לי תשובות בית ספר, אבל יש לי שתי מחשבות על איך להתכונן כדי להתפרנס בעידן הבא, ועוד שתיים על איך חינוך היום יכול לספק חיים עשירים יותר בעתיד.

1. נוכחות

ראשית, מקצועות שדורשים נוכחות פיזית יהיו חסינים יחסית לאורך זמן רב יותר. רובוטיקה אמנם מתקדמת בקצב מרשים, אבל היא תיקח יותר זמן להשתוות לאנשים, וגם אז - היות שרובוטים בנויים מאטומים (להבדיל מהביטים של AI) - תמיד יהיה יקר ואיטי יותר לייצר מבול של רובוטים לעומת מבול של בינה מלאכותית מופשטת. 

אז מקצועות כמו אח, גנן, חייט, חשמלאי, כבאי, מאמן כושר, מדריך גלישה, מנתח, פיזיותרפיסט, רופא שיניים, שוטר, שף-קולינרי, שרברב ועוד רבים וטובים יעמדו במבחן הזמן יותר טוב ממשרות שניתן לבצע בזום. אז אם צעירה רוצה להיות רדיולוגית - שתהיה רדיולוגית פולשנית. כתבת? כתבת שטח. היא אוהבת היסטוריה? ארכיאולוגית. משפטים? ליטיגטורית. הבנתם את הקטע.

2. יזמות

ומה על מקצועות שמתאימים לזום? כאן הבינה המלאכותית כנראה תפגע במועסקים, אבל היא תעצים מאוד יזמים. כי ה AI שיעבוד במקומם במקום העבודה - יכול באותה מידה לעבוד עבורם ביוזמה שיקימו. עידן של אינטליגנציה אינסופית היא הזדמנות פז לצעירים שרוצים לבנות משהו, ליצור, לשפר, ולהרגיש משמעות, מסוגלות, חדוות יצירה, וסיפוק. 

לכן חשוב להכין את הדור הבא ליזמות כזו או אחרת: טכנולוגית, עסקית, חינוכית, מדעית, פוליטית, חברתית - התחום לא חשוב, הגישה והאנרגיה חשובים. עלינו, ההורים והמחנכים, מוטלת המשימה להחדיר בהם תכונות יזמיות: אופטימיות, גמישות מחשבתית, חוסן והסתגלות, נועזות, לראות את ההרפתקה בבלתי נודע, את הכיף שברכבת הרים, את הסיפוק שב ׳תיקון עולם׳. 

לצד אלה, אנחנו צריכים לוודא שיש להם את האוריינות הנדרשת כדי לרתום את ה AI ליזם שבתוכם.

3. סקרנות 

לשאלה ״למה אני לומד את זה? מה זה יתן לי?״, התרגלנו לענות ״פרנסה״ - וכאמור, התשובה הזאת מאבדת מאמינותה. אבל התפיסה שהיעוד של חינוך הוא משכורת, היא חידוש של המהפכה התעשייתית. המילים school ו scholar מקורם במילה היוונית scholé, שפירושה פנאי. מאז העת העתיקה הורים ומורים חינכו שלמידה מהווה חלופה לעבודה - לא מסלול כניסה אליו.

כידוע, הרעיון של למידה ״לִשְׁמָהּ״, ו״שלא על מנת לקבל פרס״, מותמע עמוק במסורת היהודית. הרמב״ם העלה על נס את מי ש״הולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם, ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת״. היום היינו קוראים לזה סקרנות, מונח שמאגד מושגים כגון צמא לדעת ולהבין, ידע כערך, חתירה לאמת, חשיבה ביקורתית, חשיבה אתית, יכולת ומוטיבציה ללמידה עצמית ולמידה לכל החיים.

והנה הבשורה: על אף שה AI מאיים על התפיסה התועלתנית של לימודים, כשמעלים על נס את הסקרנות, ה AI כבר לא מאיים, הוא מעצים. פתאום לכל מתבגר יש מורה פרטי עילאי, לכל נושא, בכל מקום ובכל שעה. החזון התנ״כי ״חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה״, יכול להתגשם במלואו.

מה שמוטל עלינו זה לעודד סקרנות, ללמד ללמוד, ולפתח אוריינות AI שתספק ותעצים את התשוקה ללמידה. כי מי שישאף לדעת, להחכים, ולהבין יהנה מהעומק שאלו מוסיפים - ללא קשר לשאלה האם ה-AI יודע יותר. הם יגדלו להיות בני אדם מעניינים יותר, מעמיקים יותר, נבונים יותר ועשירים יותר בכל המובנים.

4. חברות

בינה מלאכותית אולי תַּחֲלִיף אנשים בהרבה משרות - אבל היא לא תַּחְלִיף בריא ליחסים בין אישיים. זה לא אומר שה AI לא ינסה! די ברור שאינטרסים כלכליים יירתמו את הבינה המלאכותית כדי לתפוס כמה שיותר מתשומת הלב (ראה ערך TikTok), דבר שיוביל לניוון יכולות חברתיות, לריקנות ובדידות.

לכן ערך החברות יהיה חשוב מתמיד, ושברירי מתמיד. במושג חברות אני מכליל חברים, קהילה, משפחה, עזרה לזולת, אינטליגנציה רגשית, לסמוך על חברים ולהיות חבר נאמן, לדעת להתווכח ולהשלים, לשחק ולהנות בעולם הפיזי.

החברתיות מוטמעת אצלנו בגנים, צריך רק לשמור שה AI לא ידחק אותו. איך? ה AI חייב להיות חלק מצוות ההוראה בכל מוסד חינוכי, כן, אבל סמארטפונים אישיים בשעות בית הספר רק פוגעים. כמו כן בבית, צריך לקבוע עיתים (כגון שבת דיגיטלית) שבהם ה-AI איננו נוכח, ושבהם כולנו משקיעים בקשרים בין אישיים נטו.

לסיכום

בעולם שבו המכונות חכמות, זולות ומהירות מאיתנו, כדאי לבחור מקצועות שבהם הנוכחות היא חובה, או להיות יזמים, כך שה AI יעבוד עבורנו, ולא במקומנו. מעבר לאלה, עלינו לטפח סקרנות שלא יודעת שובע, וחברות שמחזקת חוסן אישי וקהילתי. לעמודי התווך האלה יש ערך כפול: כל עוד ישנן משרות, הם מטפחים בדיוק את הסגולות שמעסיקים מחפשים; וככל שאין משרות, הם מכינים אותנו לעידן שבו נבנה סדר יום חדש, נמצא משמעות מעבר למסגרות העבודה המסורתיות, ונייצר חיים מלאים בלמידה, יצירה וקהילה.